רשת החוסן הישראלית היא יוזמה המאגדת גופים ומומחים שמאמינים כי התערבויות ליישום עצמי יכולות להיות גורם מפתח להתמודדות עם היקף האנשים שבסיכון גבוה לפיתוח הפרעות נפשיות לאור הטבח והמלחמה.

‍

בעזרת אפליקציה ופרויקטים במרחב הציבורי, היוזמה עזרה עד כה לאלפי ישראלים לשלב בכמה דקות ביום כלים מבוססי-מדע שמחזקים את החוסן הנפשי ומפחיתים את הסיכוי לפוסט-טראומה, חרדה ודכאון.

‍

את הפרויקט התחיל VIVID: סטארט-אפ אימפקט שהוקם ע"י ד"ר טל בן שחר, במטרה לפתור את הפער ביישום הנחיות הקשורות לעולמות הנפש (מחוסן נפשי ועד פיתוח אישי). מאז, הצטרפו אליו שותפים רבים, גופים ומומחים העוסקים בחוסן נפשי בישראל, ועשרות מתנדבים.

יותר מ-300,000 ישראלים יפתחו פוסט-טראומה, חרדה או דכאון בעקבות אירועי הטרור של ה7 באוקטובר והמלחמה שהחלה אחריהם. זה לא מספר מומצא, ואנחנו צריכים להכיר בעובדה שמדובר כאן (לפי מילותיו של משרד הבריאות) ב"אירוע חריג בהיקפו".
אם קשה לנו לתפוס את המשמעות של המספרים האלה, מספיק להסתכל על המצב הקשה של מי שקרובים אלינו, אפילו שעבר חודש שלם מאז תחילת האירוע.

מה הפתרון?
‍בדרך כלל, גופים מקצועיים (כמו עמותת נט"ל או מרכזי החוסן) נותנים קשב מיוחד למי שנמצאים בסיכון גבוה לפתח הפרעות נפשיות, אבל הם לא יכולים לטפל במיליון איש. הפתרונות הישנים שיש לישראל לא עומדים בהיקפים האלה.

האפליקציה של VIVID נוצרה כפלטפורמה גמישה כדי לאפשר בכמה דקות לקחת את ההנחיות של הגופים האלה, וליצור מהן תרגולים אינטרקטיבים, וכך להגדיל את ההשפעה שלהן במאות מונים.

הכלים האלה מיועדים לכולנו - לא רק למי שחש שזקוק לסיוע ותמיכה נפשיים. תוך שימוש בה כבר בימים אלו, ניתן למנוע אסון עתידי.

אנחנו יכולים להביא את האפליקציה לידיים של כל הישראלים תוך שבוע, אבל אנחנו ולא יכולים לעשות את זה בלי תמיכה בהפצה ובמימון.

אנחנו צריכים לפעול מהר
‍יש חשיבות ענקית בהתערבות מוקדמת במניעת הפרעות נפשיות. ובנוסף, זאת הזדמנות מיוחדת שבה יש הבנה קולקטיבית שהנושא הזה חשוב - אם נעבוד נכון, אנחנו יכולים לצאת מהתקופה הזאת כשיש לישראל מנגנון שיוצר קשר מתמשך בין האוכלוסיה הרחבה ובין הגופים הגדולים לבריאות הנפש.